לדף הראשי

About Me

Planners

אפקט אוסבורן ומיתוסים אחרים

יורי אמינוב, 19/06/2005

בכתבתו במדור המחשבים של Ynet אודות הודעת אפל כי תעבור לשימוש במעבדי אינטל, מציין רועי שלומי כי מניית אפל נמצאת בירידה עקב חשש המשקיעים מאפקט אוסבורן. שלומי, כמובן, אינו הראשון את סיפור אוסבורן בהקשר של העיסקה בין אפל לאינטל. מאמרים רבים שפורסמו בנושא מאז ההודעה מזכירים את התופעה. העיסוק המחודש בתופעה גרם, עם זאת, לתגלית מעניינת. לדברי מייק מקארתי, הסיפור המקורי, ממנו צמח המושג "אפקט אוסבורן," אינו אמיתי. האפקט עשוי להיות אמיתי, אך העדות הראשית לכך מוטלת אם כן בספק.

אדם אוסבורן היה מהנדס כימי בריטי שפנה לתחום המחשוב בראשית שנות השבעים. הוא נהג להשתתף בפגישות "מועדון המחשבים הביתיים" (Homebrew Computer Club) המפורסם - אותו מועדון ממנו יצאו סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, מייסדי אפל. סטיב ווזניאק כתב מאמר המתאר את המועדון וכיצד נולד ממנו האפל. אוסבורן הפך למפורסם כשהקים את תאגיד אוסבורן שייצר ומכר את המחשב "אוסבורן 1," המחשב הנייד השלם הראשון. במונח "מחשב נייד" יש להשתמש בזהירות - המחשב של אוסבורן שקל 12 ק"ג.

למרות משקלו, אוסבורן 1 היה מכונה מרשימה ביותר. הוא היה מבוסס על מעבד Z80 (אחד המעבדים המוצלחים ביותר בתקופתו, שהיה תואם למעבד 8080 של אינטל, ואף שימש כמעבד למחשב ה"ספקטרום" הזכור לטוב) וכלל שני כונני דיסקטים, זיכרון של 64K, לוח מקשים, יציאה מקבילית וטורית (parallel and serial ports) ומסך. גודלו של המסך - 5 אינץ' בלבד - היה הבעיה העיקרית עבור משתמשי המחשב.

אוסבורן 1 יצא לשוק בשנת 1981. תוך כשנה החלה חברת Non-Linear Systems לייצר ולשווק מוצר מתחרה בשם "קייפרו" (Kaypro II). לקייפרו, שהיה מבוסס על חומרה דומה לאוסבורן, היה יתרון אחד גדול - מסך של 9 אינץ'. במרץ 1983 הוציא אוסבורן שני דגמים חדשים (Executive ו-Executive II) שנועדו להחליף את הדגם הקודם. מעט מאוחר יותר הכריז אוסבורן על דגם עתידי, Vixen, שיתמוך במערכת ההפעלה MS-DOS (הדגמים הקודמים היו מבוססים על CP/M, שהייתה מערכת ההפעלה הסטנדרטית באותה תקופה.) תוך חמישה חודשים, בספטמבר 1983, פשטה החברה את הרגל.

בנקודה זו מתפצלים הסיפור המקובל, ממנו צמח המושג "אפקט אוסבורן," והתיאור העובדתי. לפי הסיפור המקובל, גרמה הכרזתו של אוסבורן על מחשב עתידי שיתמוך ב-DOS להפסקה בקניית מחשבים, שכן משתמשים העדיפו לחכות למחשב החדש ולא לקנות מוצר שיתיישן בקרוב. לדברי מקארתי, שעבד בתאגיד אוסבורן באותה תקופה, אין בסיס לטענה זו.

אפקט אוסבורן מתאר מצב בו הכרזה מוקדמת על מוצר עתידי גורמת להפסקת קניית המוצר הנוכחי, וזו מצידה גורמת להתמוטטות החברה. בכדי שיתקיים האפקט, צריכים להתקיים שני תנאים חשובים, לפחות:

1. על הלקוחות הפוטנציאלים להאמין כי המוצר העתידי בן הם מעוניינים צפוי להופיע בפרק זמן קרוב מספיק בכדי לדחות תכניות רכישה.
2. החברה צריכה להיות תלויה בהכנסות שוטפות במידה קריטית לתפעול שוטף.

התנאי השני אכן התקיים במקרה זה. לא כך לגבי התנאי הראשון. למעשה, הודיע אוסבורן לעיתונאים כי אין בכוונתו לייצר מחשב מבוסס DOS במשך לפחות שנה. השוק למחשבי אוסבורן היה רגיש מאוד למחירים, ומחשב מבוסס DOS היה יקר מדי לתנאי השוק באותה תקופה. על כן, לא היה סביר שלקוחות ידחו רכישת מחשב נייד ויחכו שנה או יותר למוצר חדש. בנוסף, הדרישה למחשבי DOS היתה נמוכה - גם לאחר התמוטטות תאגיד אוסבורן המשיכו לקוחות לרכוש מחשבים מבוססי CP/M מהחברה המתחרה (ששינתה את שמה ל-Kaypro, כשם המוצר.)

לאחר ההכרזה על ה-Executive אכן נרשמה ירידה במכירות האוסבורן 1. במשך כשבועיים ירדו המכירות בכ-50%, עד גמר המלאי. שבועיים מאוחר יותר, יצאו מחשבי ה-Executive לשוק, כמתוכנן, ונכשלו לחלוטין.

אוסבורן מכרה כ-10,000 מחשבי אוסבורן 1 בחודש. כשהכריז אדם אוסבורן על מחשב חדש שיופיע תוך חודש, המתינו לקוחות רבים לגירסה החדשה. מאחר והבעיה העיקרית של האוסבורן 1 היתה גודל המסך, ציפו הלקוחות למסך גדול יותר שיוכל להתחרות בהצלחה בקייפרו. אוסבורן 1 נמכר ב-$1,995 בעוד שהקייפרו נמכר ב-$1,795, אולם לקוחות רבים העדיפו לקנות את שם המותג. למחשב ה-Executive אמנם היה מסך גדול יותר - 7 אינץ' לעומת 5 אינץ' באוסבורן 1 המקורי - אולם מחירו היה גבוה הרבה יותר - $2,195. לקייפרו, כאמור, היה מסך בגודל 9 אינץ', והוא היה זול יותר ב-$400. לקוחות אוסבורן פשוט עברו למתחרה. לראיה - תוך זמן קצר התייצבו מחירות קייפרו על כ-10,000 מחשבים בחודש, בדיוק אותו מספר מכירות שאיבדו באוסבורן. התמוטטות אוסבורן נבעה מכשלונה לספק מוצר אטרקטיבי יותר ממוצרים מתחרים.

כמו חוק פרקינסון, יחוס הטענה כי לעולם לא יזדקקו משתמשים ליותר מ-640K של זכרון במחשבם האישי לביל גייטס, וסיפור טענתו של מנהל משרד הפטנטים בארה"ב בתחילת המאה ה-20 כי "לא נותר עוד מה להמציא," נראה כי אפקט אוסבורן הוא לא יותר מסיפור יפה. הפופולריות של הסיפור אינה מצביעה על נכונותו, אלא מהווה אינדיקציה לפרנויה (המוצדקת לעתים) השולטת בעולם העסקים. מנהל מכירות המאמין בסיפור יתנהג בצורה זהירה יותר ממנהל שאינו מאמין. לרוע המזל, זהירות זו עלולה להיות בעוכריו. כיום, כאשר זמינות המידע מגיעה לשיאים חדשים, לקוחות מצפים לשקיפות רבה. חברות החוששות לאבד לקוחות עקב אפקט אוסבורן, עלולות לאבד לקוחות בגלל פחד זה.

|